דילוג לתוכן הראשי

מים לחליטת תה

הסינים אומרים שהתה תלוי במים הרבה יותר מאשר בכל דבר אחר. שמעתי שבביג'ינג בימים הקדומים היו מוכרים מים שמקורם במעיינות רחוקים בהרים כי המים בעיר לא היו טובים לחליטה. היום בסין בכל סופרמרקט ובכל דוכן מוכרים אינסוף סוגים שונים של מי שתיה בבקבוקים וזה עולה גרושים, כך שבכל עיר ובכל כפר ידוע במדויק איזה סוג של המים הכי מתאים לתה.

ומה בארץ?

  • מי ברז לא מתאימים, כי כמעט בכל מקום בארץ מי הברז הם מים קשים מדי. אומרים שזה לא כך באילת - לא בדקתי.
  • מים של טמי 4 וכל מיני מיניברים אחרים - יותר טובים ממי ברז. צריך לבדוק כל מקרה לגופו כי בדרך כלל כל לקוח מחליט איזה מתקנים יהיו לו במערכת וזה משפיע קריטית. בדרך כלל, טמי 4 בהרכבה בסיסית מספק מים רכים וזה טוב.
  • מים מינרלים - מי עדן, נביעות או סן-בנדטו בסדר, אך לא עין גדי כי אלה קשים מדי.
  • מים מפילטר בריטה - טובים מאוד.


איך מרתיחים את המים לחליטה?

אין להוסיף מים לאלה שנשארו בקומקום אחרי הפעם הקודמת - פוגע קשות בטען התה.


  • מאצ'ה חייב מים בטמפרטורה 60-70 מעלות.
  • תה עלים ירוק, צהוב, לבן או אולונג  חייב מים בטמפרטורה 70-80 מעלות.
  • פואר או תה שחור (אדום) דורש מים הכי חמים, 90-95 מעלות שזה הכי קל מבחינת ההכנה: איך שהקומקום החשמלי הרגיל ניתק כי המים בו רתחו, קח את המים ותעשה לך תה.

לגבי סוגי התה היותר עדינים שעבורם צריכים טמפרטורות יותר נמוכות, יש שלוש אפשרויות.
הכי יוקרתי זה לרכוש לחליטת תה קומקום מיוחד עם תרמוסטט אשר ניתן לכוון וזה ידאג לבד לטמפרטורה הדרושה. לדעתי, זאת דרך יקרה מדי וגם לא מספיק אמינה: קומקומים כאלה ניתן לרכוש בחנויות תה, זה עולה פי 3-5 יותר מקומקומים רגילים והקומקומים האלה נוטים להישבר די מהר.

Yuzamashi. Credits to Hideya Hamanoאפשר קודם להרתיח את המים ואחר כך לחכות עד שיתקררו. קיימים מדחומים לתה, אפשר פשוט לחכות זה 10 דקות לאחר הרתיחה ואז יתקררו המים בקומקום עד כ-80 מעלות. היפנים המציאו כלי קרמי מיוחד, יוזמאשי (YUZAMASHI). השימוש ביוזמאשי פשוט מאוד: לוקחים קומקום חליטה בנפח הזהה לזה של יוזמאשי. ממלאים את הקומקום במים רותחים. מעבירים את כל המים מקומקום החליטה ליוזמאשי ומיד מחזירים לקומקום החליטה. הטמפרטורה של המים כעת היא 80 מעלות. צריכים 70 מעלות? חוזרים על התהליך עוד פעם. כנראה, אותו דבר אפשר לעשות עם כל כלי אחר, רק יוזמאשי מקורי מבטיח הורדת הטמפרטורה בדיוק ב-10 מעלות בכל מחזור.

הסינים בשיטה המסורתית עושים אחרת. בספרים קלסיים מסופר על שלושת השלבים של הרתיחה. בשלב הראשון (שזה 60-70 מעלות) בתחתית הכלי מופיעות בועות בגודל של עיני דג. בשלב השני (70-80 מעלות) עולות מהתחתית שרשראות של בועות וגודלן כפנינה. ובשלב בשלישי (90+ מעלות) משתנה הקול של הרתיחה ונהיות הבועות לגדולות יותר. 

אני בדרך כלל מרתיח מים בקומקום חשמלי רגיל ומחכה זה 10 דקות לפני לחלוט. התוצאות טובות. אם יש לי יותר זמן, עושה לפי השיטה הסינית והטעם של התה משתפר משמעותית. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

מה זה שבתניק?

3.  רב האנשים דוברי העברית לא יודעים מה זה "שבתניק" או, בגרסה הרוסית המקורית "סובותניק”. המיעוט בטוחים שמילה זאת היא השם לקהילה רוסית אשר גיירה את עצמה לפני הרבה שנים ברוסיה, הפכה בסוף ליהודים לכל דבר וברובה עלתה לארץ. זה נכון, אבל כל בן אדם שגר פעם בברית המועצות, יודע טוב מאוד מה זה שבתניק ולזה אין שום קשר לאנשים הטובים הנ’’ל. במקור הרוסי נקראות שתי התופעות בשם "סובותניק", ורק על מנת למנוע בלבול אני מעדיף לשמור את הגרסה הרוסית לקהילה שהתייהדה ואת הדבר האופייני ביותר לאורח החיים הסובייטי אכנה בשם המעוברת "שבתניק". זאת לא המצאה שלי, כי עוד בבריה’’מ בעיתונים ובספרים ביידיש בשימוש מאוד נרחב הייתה המילה "שאבעסניק" שזה למעשה שבתניק בכתיב היידי הסובייטי.  אז מהו שבתניק? המיתולוגיה הסובייטית לימדה שבשנת 1919 בתקופת העוני והקשיים החליטו כמה פועלים באחד המפעלים במוסקווה להישאר בעבודה בשבת במקום לנוח בסוף שבוע וזה על מנת לעזור למולדתם בשעת המצוקה. הם עבדו יום נוסף ללא תשלום ומשום שהייתה זאת שבת, קראו לעבודה זאת שבתניק. מהר מאוד זכו לשבח מצד המ...

הסמטיק אשר הרס את ברית המועצות

לעיסת מסטיק הייתה באיסור בברית המועצות. בבית ספר, בעיתונים, בטלוויזיה היו מספרים על הנזק מלעיסת מסטיק העלולה לגרום למחלות קשות במערכת העיכול. היו גם רומזים שמי שלועס מסטיק, נראה וגם נהיה מפגר כי זה פוגע קשות במוח שלו. למבוגרים היו מסבירים בצורה יותר ישרה כי לעיסת מסטיק היא אחד הסימנים החשובים של "אורח החיים האמריקני" ולהיכנע לו זאת בגידה במולדת ובמעשי האבות, בגיבורי המהפכה ובכל העם הסובייטי כולו. מהסיבות הנ''ל לא היו מסטיקים בברית המועצות. כלומר, כמעט לא היו. אני, למשל, טעמתי את המסטיק הראשון בחיים שלי בגיל שמונה או תשע כשחברה של אימא חזרה מטיול בגרמניה (בגרמניה המזרחית, כמובן, זאת שהייתה "שלנו"), הביאה משם כמה חפיסות של מסטיק, נתנה מסטיק אחד לאימא ואימא הציעה לי חתיכה קטנה. לא ידעתי ללעוס מסטיקים, על כן בלעתי אותו כמעט מיד ואימא כעסה כי זה לא בריא לבלוע אותו וכי לא ידעתי להעריך את התענוג האסור והנדיר הזה. המצב גרם פעם לטרגדיה. בשנת 1975 התקיים במוסקבה משחק הוקי בין נבחרת בריה''ם  הצעירה לקבוצת "ברי קאפ" מקנדה. לקבוצה הקנדית היה תומך,...

על קולחוזים

4.  מי יודע מה זה "קולחוז"? אלה שכבר הספיקו להציץ בוויקיפדיה או שלמדו או התעניינו בהיסטוריה של הסובייטים, אולי יגידו שזה משק חקלאי משותף הדומה מאוד לקיבוץ. בין שני הדברים הללו אכן קיים דמיון   אם כי קולחוזים (כמו בעצם הכול בברית המועצות) היו בהתנודבות ומאות אלפי אנשים שלא הביעו רצון להירשם בהן, נשלחו למחנות, בתי סוהר או פשוט הוצאו להורג בגין היותם אויבי העם. כך זה היה בתקופת הקומוניזם המוקדם, לפני וקצת אחרי מלחמת העולם השנייה. יותר מאוחר השתנה המצב בהדרגה וזה לטובה. בתקופה שלי כל עובדי החקלאות בברית המועצות היו או קולחוזניקים או סובחוזניקים (אלה האחרונים, באופן תאורטי, היו סחירים השווים לפועלים בעיר, אך בפועל ההבדל בין קולחוזניקים וסובחוזניקים היה עדין ובקושי נראה). החיים של קולחוזניק ממוצע היו שונים מאנשים בעיר, אך מרעב כבר לא מתו ובגדול הכול נראה סביר, לפעמים אפילו נהדר. יחד עם זאת כל שנה הוכרזה בערים זעקה לצאת לקולחוזים ולעזור בקצירת הקציר, אשר – ברור מאליו – היה עשיר במיוחד ולכן היה סיכון כי הקולחוזניקים לא יסתדרו לבדם. ואז כל האוכלוסיה העירונית, פועלים, מרצים, חו...